זהירות כלבת

 

בשנתיים האחרונות חלה עלייה חדה במספר בעלי חיים נגועים במחלת הכלבת. האזורים הנגועים היו בעיקר בצפון הארץ, אך מספיק שכל חתול נגוע או חיית בר נגועה, יגיעו לאזור מסוים בשביל שגם בו תפרוץ המחלה ותועבר לחיות אחרות ואפילו לבני אדם. לאור הדיווחים הרבים על מקרי הכלבת בתקופה האחרונה, מוזהר הציבור מפני המחלה ואת דרכי ההתמודדות עמה.

 

מחלת הכלבת היא מחלה נגיפית אשר פוגעת במערכת העצבים של כל סוגי היונקים: כלבים, חתולים, סוסים, בקר וצאן, מכרסמים ועוד. לא תמיד ניתן לזהות חיה נגועה בכלבת. הסימנים הבולטים ביותר הם התנהגות עצבנית לא אופיינית, תוקפנות או פחדנות. המחלה מועברת על ידי מגע רוק, בעיקר במקרי נשיכה. כאשר הנגיף הקטלני מועבר הוא מתרבה ונע לכיוון מערכת העצבים. מרגע שהנגיף הגיע למערכת העצבים אין דרך לרפאו והוא יגרום למוות בתוך מספר ימים. חשוב להדגיש כי המחלה מועברת מיד בתום תקופת הדגירה ובדרך כלל עוד טרם הופעת סימני המחלה, ולכן גם בעל חיים הנראה לכאורה בריא, עלול להיות מסוכן ולהעביר את מחלת הכלבת גם אם הוא נראה לנו חמוד וידידותי.

 

 

כאמור, בשנת 2010  אובחנו 53 מקרים של המחלה כאשר 51 מהם אירעו באזור הצפון ויותר מדויק מעפולה וצפונה. בין המקרים היו 3 חתולים. לצערנו, מגמה זו נמשכת גם בתחילת 2011.

 

במידה ואדם או חיה ננשכים או במידה וקיים חשד להדבקות במחלה, יש לשטוף היטב את המקום במים וסבון, לחטאו באלכוהול או בתמיסת יוד ולגשת מיידית לקבלת טיפול רפואי. לאחר מכן, יש להודיע על האירוע לווטרינר ברשות המקומית או למשרד הבריאות.

 

במידה והחיה הנושכת היא כלב הוא חתול, הווטרינר מבצע הסתכלות בתנאי הסגר במשך 10 ימים, במהלכה יוכל לקבוע את מהלך הטיפול של הננשך. חיות בר אשר נשכו אדם מורדמות באופן מיידי ומועברות לבדיקה וטרינרית פתולוגית.

 

על מנת להגן על חיות המחמד שלנו מפני הנגיף, יש לחסן אותן כל שנה. החיסון ניתן, על פי החוק, אחת לשנה החל מגיל 3 חודשים. מומלץ לחסן גם חתולים. כאוהבי בעלי חיים, אנו אמפתיים לחיות משוטטות הנראות כזקוקות לעזרה אולם, אסור לשכוח את הסכנות הכרוכות במגע עם חיות אלו העלולות להיות נשאיות של מחלת הכלבת. מכאן החשיבות הרבה, של אי שחרור כלבים חופשי ברשות הרבים.

 

 

ד"ר אבנר ברזילי - וטרינר