ביקור התזמורת בהולנד


תזמורת הנוער של כפר ורדים בניצוחו של ראובן מלאך יצאה לקחת חלק בפסטיבל תזמורות בינלאומי בהולנד. 55 נגנים יצאו למסע זה.10 ימים טיילו להם הנגנים הצעירים ברחבי הולנד עם גיחה בת יומיים לבלגיה, תיירו, ראו, אכלו, ישנו, נגנו, נהנו ועוד.

הולנד 2013 – "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים"

את שני בני שלחתי להולנד לנסיעת התזמורת ואני מודה שהפעם עשיתי זאת בשלווה (יחסית).

שניהם גדולים- לבכור זו הנסיעה הרביעית והאחרונה כנגן בתזמורת, לצעיר- נסיעה שניה.

לפני שבועיים בשעת לילה מאוחרת יצאו מהכפר חברי התזמורת ולפני שלושה ימים חזרו בשעת לילה מאוחרת יותר (או שמא היה זה כבר בוקר) עייפים אך מרוצים.

בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, האינפורמציה והתמונות נשפכו עלינו תוך כדי המסע, וניתן היה להבין, לראות ולשמוע שדברים טובים קורים בהולנד.

כשחזרו הביתה ושיתפו, ושיחזרו, וסיפרו ותיבלו נראה היה שהנסיעה הזו היתה חוויה טובה, מלכדת ומלמדת - קבוצתית ומוזיקלית. מה לא היה שם?

שעון מעורר שלא צלצל בזמן, ארוחה עם תפריט מפתיע במיוחד, אשפוז אחד קצר, משחקי קלפים בין לבין, חמסין שלא מכירים באירופה,  ביקור מעניין ומרגש בבית אנה פראנק, רכיבה על אופניים כמיטב המסורת בהולנד, ריקוד קבוצתי במוזיאון תיבות הנגינה, טיפוס למגדל פעמונים, נגינה באולמות ובכיכרות וקונצרט אחד ברוח שזימן עלי שלכת לתוך כלי הנגינה (בזמן שהתזמורת נגנה ושי טרי שרה את השיר    (Autumn  Leavesועוד ועוד....

נראה שהכל היה שם, חבורה שמחה של ילדים-נגנים, קבוצה עסוקה של מלווים-מוזיקאים ושניים שעבדו מסביב לשעון לפני הנסיעה ובמהלכה, דאגו (כן, היו גם דאגות) וגם דאגו שכל זה יקרה- תודה מכל הלב לשי זלצר חברנו שהתנדב לארגן וללוות ולראובן שלמרות האיומים לא מתעייף ועשה זאת גם הפעם!

שרון גאון

 

יולי 2013, תזמורת הנוער כפר ורדים יוצאת למסע להולנד ובלגיה... חוויה שאין דומה לה.

תתארו לכם טיול משפחתי בהולנד ובלגיה לא ברכב פרטי, גם לא בקרוון... באוטובוס! באוטובוס המיועד לעד 60 נוסעים!! ובטיול המשפחתי שני אבות, אבא שהוא מנצח התזמורת, אדם משכמו ומעלה הידוע כמשוגע לדבר ואבא נוסף, שי זלצר, אוהד נלהב של התזמורת, יד ימינו של ראובן... ואליהם נוספו באהבה 4 אחים בוגרים, נגנים מוכשרים וזמרת אלילה ובאחריות כל אלה קבוצה אדירה של בני נוער על כל כליהם J.

עם היד על הלב, האם הייתם לוקחים אחריות שכזו?! רגע לפני שתשיבו, נראה שכל מי שהתלונן בעבר שהיה לו קשה בטיול לאירופה עם 3 ילדיו יחשוב פעמיים ובצדק, כי זו הרפתקה למצוינים בלבד J

בכל אופן, ראשית החוויה היתה בארץ, בהכנה קפדנית ומשתפת, יידוע על כל דבר ועניין הקשור במסע המתוכנן... אימיילים, מפגש עם ההורים, תגבור זמני המפגשים של התזמורת, ארגון קלסרי התווים, מדידת החליפות, בדיקת המידות, קבלת חולצות... לשמחתנו, כל הפרטים טופלו בקפידה ועל כך הערכה רבה לכל העוסקים במלאכה. עם התקרבות מועד הטיסה עלה רף ההתרגשות... היו התארגנויות אחרונות, שקילת הכבודה המראה ונחיתה בניכר.

המבצע לווה באמצעי מדיה מיידעים ומרגיעים למכביר... אימיילים מחיים רוטנר שמלבד עדכונים שוטפים אודות התקדמות המסע כתב גם חידות להורים חרוצים שהיו זמינים לאתגרים.  אותו החיים המרשים והמיוחד פתח גם דף פייסבוק לקבוצה ובו שותפו תמונות, סרטוני וידאו קצרים ודיווחים מהשטח שהיוו עבורנו ההורים מעין משקה אנרגיה משובח.

התזמורת המיוחדת הזאת על כל אנשיה המקסימים ניגנה בכל הזדמנות, ייתרה מזאת, הם יצרו לעצמם הזדמנויות לנגן במקומות מפתיעים ומרגשים כמו בחזית האכסניה... הם ניגנו ונהנו, טיילו ונהנו, לעיתים התמודדו עם מציאות משתנה ולא פשוטה ועדיין הקפידו ליהנות..

זאת ועוד, ראויה להערכה ואהבה וציון מיוחד החברות, הדאגה והאכפתיות שהיתה בין הנגנים - "נאום האוטובוס" של יובל גאון ויונתן עמר רגע לפני התחרות יהדהד בי בכל פעם שאחשוב על שיחת מוטיבציה בין חברים שהם חדורי מטרה משותפת. זהו צמד מילים שבמהותו חוויה של גאוות יחידה וללא ספק הרבה נחת.

וכך, החוויות הן רבות... חלקן מלוות בהומור פנימי ובמשפטי קוד כמו: "אחת וחצי בלילה" או "אני לא חיית מחמד"... משפטים שיעלו חיוך רחב בין באי התזמורת, יוצאי המסע, וזר לא יבין.

ללא ספק, המסע המיוחד הזה עיגן אצלנו את הידיעה שלהיות הורים לשני ילדים המנגנים בתזמורת הכפר שלנו זו חוויה משפחתית, עם הרגשה מיוחדת של שייכות, עשייה משותפת ויחד נעים שגם אם לעיתים הוא גם לחוץ זה מהסיבות הנכונות. 

ולסיום, ראובן יקר ורונית (האישה הנפלאה שאיתו) מלאך, שי ואריאלה זלצר, בוגרים אהובים ועוד אנשים טובים שעמלו מאחורי הקלעים על המסע הזה - בזכות כולכם זכינו למסע מרגש וגדוש מכל טוב, החזרתם לנו נערים ונערות עם חיוך רחב, אהבה ושיר בלב, בני נוער שהתמודדו, חוו וצברו הרבה הצלחות משמעותיות גם בתחומים האישיים וגם בתחומים חברתיים-קבוצתיים. תודה רבה על כל המאמץ וההשקעה, התמיכה והשותפות, מבחינתנו היה מעל ומעבר למצופה – יישר כוחJ

באהבה,

אתי לבנה (אמא).

ערב טוב לכולם,

 

לקח כמה ימים, כי אנחנו עמוק בתוך הטיול  שלנו בצרפת, אך הנה כמה מילים מחווית המפגש שלנו עם התזמורת ולאחר מכן קצת תמונות וקטעי וידאו שנעלה לקבוצה בפייסבוק.

אז..בשעת בוקר לא מוקדמת התיישבנו לאכול ארוחת בוקר באלקמאר, ולאחר פגישה נרגשת עם רותם ועדי (היתה להם שעה להסתובב לפני התארגנות להופעה), השניים חזרו להתייצב בשעה שנקבעה, ואנחנו חברנו אליהם כדי לראות את כל נערי התזמורת יחדיו- מתארגנים, עוזרים, סוחבים, קשובים וסבלניים לקראת ההופעה בתנאים לא פשוטים למרגלות הכנסיה. הקהל כבר היה רווי מהטקס המסורתי של שקילת הגבינות, אך מיד כשהתזמורת התחילה לנגן- התאסף והתמוגג מהנגינה, מהאווירה ומבחירת הקטעים. אנחנו היינו בעננים- להיפגש עם הבנים שלנו, להיות עדים לאקורד הסיום של טיול התזמורת, ולהנות מהצלילים המלהיבים, כמעט כאילו שאנחנו מפיקים את אותם צלילים...זו היתה חוויה יוצאת דופן, ולראות את החבר'ה העייפים אך מרוצים לאחר עשרה ימים אינטנסיביים- היה נפלא. מאותו רגע שמענו סיפורים אין ספור על הטיול, על הנפשות הפועלות, על תגליות אנושיות ואחרות...ובאופן כללי- קיבלנו בחזרה שני בנים עייפים, שמחים, בוגרים, שאספו חוויות, חברים וסיפורים רבים במהלך הטיול. נכתבו כבר מילות התודה והמחמאות הרבות לכל הגמדים הקטנים והגדולים שעסקו בהכנת הטיול ובתפעול שלו בזמן אמת.

אנחנו רוצים להצטרף למחמאות ולתודות, ומנורמדי היפיפייה והקרירה (היום) לשלוח את הערכתנו לכולכם.

אפרת ודני פלדמן

 

ראובן מלאך מסכם: בהחלט היו עשרה ימים לא קלים אבל מאד מספקים. זכיתי להוביל חבורה של ילדים/בני נוער מאד איכותיים ומיוחדים. כל אחד/אחת עולם ומלואו. לראות את הגדול עוזר לקטן, לראות את הפרגון של האחד כלפי האחר, לראות את הוויתור למען האחר, לראות את הרעות, האהבה בתוככי הקבוצה, בכל שכבות הגיל, בהרמוניה (תרתי משמע?) מלאה, כל אלו ועוד רבים הם עניין של שגרה בתזמורת. האמת – קשה לתאר את כל מה שראיתי במהלך המסע. אני חושב שאפשר לתמצת את הכל בסיפור הבא : במטוס בדרך חזרה לארץ ישבו לשמאלי זוג מבוגר. לימינו של שי זלצר ישב גם כן זוג מאוהב (שני גברים). לאורך הטיסה התקבצו לצידי ולצד שי חלק מהילדים. יושבים על  הרצפה, מעלינו, עלינו (ומפריעים כמובן לכל הסביבה...) לקראת הנחיתה פונה אלי שכני למושב ואומר לי : "תשמע, זה תענוג לראות את מערכת היחסים של החבורה הזאת". וזהו אכן תענוג. אני מודה לכל מי שטרח, סייע, עזר, אפה, הגיש, קנה, הסיע, ליווה, שילם, גידל, חינך... אין ספק, יש לנו חברה טובה וראויה!

ראובן מלאך

עוד בקטגוריה זו: כיתת אמן עם יוני רכטר »