למעלה מרבע מאזרחי ישראל ללא מיגון תקני

למעלה מרבע מאזרחי ישראל ללא מיגון תקני

"כסף קטן" כינו חברי  הכנסת את התקציב שהקצתה הממשלה למיגון. ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר  -הליכודקיימה אתמול (ג') דיון משותף עם ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בנושא תפיסת המיגון ופערי המיגון והתקצוב, במסגרת יום מוכנות העורף לחירום, המצוין היום בכנסת, ביוזמתו של ח"כ עמיר פרץ - המחנה הציוני.

ח"כ פרץ, המכהן כיו"ר ועדת המשנה למוכנות העורף בוועדת החוץ והביטחון: "מעבר למערכות המאוד מתוחכמות בהגנה האקטיבית, כמו כיפת ברזל, ולכל מה שצה"ל יעשה בחזית בלחימה, בסוף, הממ"ד האישי הוא המפתח להצלת חיים ולביטחון האישי, שיאפשר לעורף להתמודד. העורף הוא הבטן הרכה וההצלחה בקיום חיי שגרה בתקופת חירום היא קריטית. פערי המיגון בצפון בלתי נסבלים ועלותם 2-6 מיליארד ₪, וגם הפערים במיגון תשתיות חיוניות גם הם בלתי נסבלים. חייבים לקדם את חוק העורף שיתכלל את כל מה שלמדנו".

בצלאל טרייבר, ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל): "לראשונה קיים ואושר בממשלה איום ותרחיש ייחוס לאומי לעורף. בכל שנה מהשנים האחרונות הושקעו עשרות רבות של מיליונים במיגון. רק לפני שבוע אישרה הממשלה, במסגרת תקציב 2019 סכום ראשוני של 150 מיליון ש"ח לטובת העורף. שר האנרגיה והתשתיות העמיד תקציב של מיליוני ₪ למיגון תשתיות לאומיות ויש לנו תיעדוף של 50 תשתיות, עשר מוגנו, 15 בביצוע ויסתיימו עוד השנה. עשינו הרבה בכל נושא המיגון, ויש לנו עוד הרבה לעשות. אני בטוח שראש הממשלה והשרים מודעים לפערים ויעמידו לנו עוד משאבים מעבר למה שניתן".

אל"מ גולן ואך, ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, התבקש להציג את נתוני המיגון ואמר: "מיגון הוא חשיבה ארוכת טווח, שכן מה שיושקע בו היום, ילווה אותנו במאה השנים הקרובות. כאמור, מתבצע מיגון של תשתיות לאומיות, של מוסדות רווחה, של מוסדות בריאות, גם מיגון ספציפי למבנים המכילים חומרים מסוכנים".
"מיגון איננו מענה יחיד אלא חלק ממערכת של מענים, וחשוב להבין שגם אזרח ללא מיגון תקני ישמע את ההתראה ואם יישמע להוראות פיקוד העורף, שכבר הוכחו כמצילות חיים, ידע למצב את המקום 'הכי מוגן שיש' בכל מקום בו יהיה.26.7% מכלל אזרחי מדינת ישראל הם ללא מיגון תקני – ממ"ד, מקלט פרטי או ציבורי, או מיגון המוני שמותאם לשהייה ארוכה. בכל הערים הוותיקות, כמו ירושלים תל אביב ובאר שבע, יש כ-40% פערי מיגון. בצפון, בקו 0-9 ק"מ מהגבול, ביישובים יהודיים הפער הוא 24% ובערביים 42%. עד 20 ק"מ מהגבול – ביישובים יהודים 21% בערביים 38%. עד 40 ק"מ מהגבול – ביישובים יהודים הפער הוא 35% ובערביים 41%".

"כשירות המקלטים הציבוריים – 16% פסולי שימוש, ויש 30% שהם בעבודה. הם מיגון מצוין, אבל הבעיה היא היכולת של האזרח לשהות בתוכם שהייה ארוכה, ללא מזגנים, ואזרחים רבים מתלוננים שאין להם Wi-Fi. ישנו תקציב שעד סוף שנת 2018 כל המקלטים הציבוריים עד קו 9 ק"מ מגבול הצפון יהיו כשירים לשהייה ארוכה, ואנחנו נעמוד בה".

עלי בינג, אגף תקציבים במשרד האוצר: שתי בשורות בתקציב 2019 - הוקצו 150 מלש"ח למיגון מבנים והדבר השני הוא תקציב מיגון הניוד ייכנס לבסיס התקציב. אלה שני נושאים שהיו על סדר היום, ואנחנו ממשיכים בדיאלוג מול פיקוד העורף ומשרד הביטחון, כדאי לבנות תכנית עורף רב שנתית".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "במדינת ישראל כמו בישראל, עד שלא תיפול רקטה של 500 קילו על בית במטולה, לא יקרה כלום. המלחמה השתנתה לגמרי והעורף הפך לחזית וחייבים לתת לאזרח את הכלים לנהל את מצבי הקיצון. אין שום סיבה למה לא לקחת את המודל של עוטף עזה וליישם אותו בצפון".  ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "האיום בצפון כבר איננו סוד. הוא פי 10 מהאיום מעזה אך ההשקעות בו הן חלקי 10. אם השקיעו מיליארדים במיגון הדרום, אז אין ספק שחייבים גם בצפון. 150 מיליון לחיזוק מבנים זה כסף קטן, זה לרשות אחת, צריך מיליארד ₪ לשנה, לחמש שנים".

ח"כ גפני: "150 מיליון ש"ח למיגון זה כסף קטן. אם האוצר רוצה לבוא ולהגיד שיש אילוצי תקציב, אני לא מזלזל בהם, אבל לא לדבר על בשורה. עוטף עזה הוכיח שהתקציבים הללו מעמידים ישובים שלמים על הרגליים, ואם אנו רוצים שתושבים יבואו לצפון כמו שבאים היום לעוטף עזה, צריך להשקיע בהתאם".

רשות הדיבור ניתנה לראשי רשויות בצפון. סיון יחיאלי, כפר ורדים ויו"ר פורום יישובי קו העימות, אמר: "יש בהנחת העבודה שבמקלט ציבורי או מקלט משותף בבניין אפשר לשהות 5 ימים – אך אין שם אוכל, אין מקלחות ובקושי יש שירותים. זה לא ריאלי לממ"ד, ועל אחת כמה וכמה לציבורי. ב-15 שניות של התראה, אף אחד לא יודע להביא אוכל לאנשים. צריך להסתכל לתרחיש בעיניים, להגיד שצריך לפנות את האנשים במלחמה, ובמקביל להקצות כסף לממ"דים". גיורא זלץ, גליל עליון: "עלות ממ"ד קדמי, שנדרש באזורנו, היא 150-200 אלף ₪, והסבסוד מהמדינה הוא עשרת אלפים ₪".  בני בן מובחר, מבואות החרמון: "איפה תכנית הצפון המדוברת? הגענו למעלות, מילאו אותנו בהבטחות ובורקסים, ושום דבר לא קרה. עמד שם ראש הממשלה, ישבו שם שר האוצר והשר לפיתוח הנגב והגליל, והבטיחו לנו כסף. אם ייתנו רק 50% כבר פתרנו את כל פערי המיקלוט".

ח"כ אורן חזן (הליכוד): "אני מכיר מציאות אחת, והאינטרס גם של הצבא וגם שלכם הוא זהה, הוא רק לא מתאים לממסד כאן בירושלים. אם יהיה סקר שהצפון מוחק מפלגה כזו או אחרת, אז אני מבטיח לכם שתקבלו מיליארדים. אתם לא יכולים, בשביל התושבים שלכם, לדבר בשני קולות. אל תבואו לכאן ותאשימו שלא נותנים ואז לבוא ולחבק אותם ולחלק תעודות הוקרה"

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם: "'בנושא העורף, תפיסת העולם שלי נחרצת : הנהגת המדינה צריכה לעשות הכל כדי שהעורף בישראל לא יהיה חזית - ויש המון מה לעשות, זו לא גזירת גורל. ללא ספק, הקצאת תקציבים היא שם משחק מאוד מרכזי וזאת - בתכנון רב שנתי, ולא במתכונת של טפטוף חד פעמי ל-2019. אנחנו נמצאים ממש לאחר אישור התקציב בממשלה, לפני הבאת התקציב לכנסת. גם ועדת הכספים וגם הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון תעסוקנה בתקציב ברגע שינחת על שולחננו בראשית פברואר. יהיה לנו מה לומר גם בנושא תקציבי המיגון".
"בנושא המיגון, ח''כ עמיר פרץ יזם הצעת חוק ביחד איתי, ובסה''כ 58 חברי כנסת חתמו עליה. היא עוסקת בכל נושא בניית הממ''דים באופן שמשתף גם את הממשלה וגם את הציבור בבניית הממ''דים. הצעת החוק מציעה הלוואה במתכונת של משכנתא עם ערבות מדינה לנושא של הריבית, וגם איננה מכלילה את היחידה שנבנית בתוך תשלום הארנונה. הצעת החוק תציע עוד הטבות כדי שהנושא הזה יתפוס תאוצה במקביל לתקציבים לאומיים. אנחנו בוועדת החוץ והביטחון נמשיך את הפיקוח ההדוק גם מכאן בכנסת וגם בסיורים שאנחנו מקיימים בשטח. מדינת ישראל חייבת להבטיח שהעורף לא יהיה חזית, נקודה!"


הודעה של וועדת חוץ וביטחון של הכנסת
 צילום – מועצה מקומית כפר ורדים