גדילת האוכלוסיה וצמיחת היישובים לתוך שטחים שפעם היו שטחים פתוחים מביאה לדחיקה של מינים של חיות בר לאזורים מיושבים. מדובר על סוגיה מורכבת
רוב החיות שאנו צפויים לפגוש משתייכים לאחת משתי הקבוצות:
- מינים מתפרצים – מיני בעלי חיים בני המקום, שאוכלוסייתם נמצאת בעליה
- מינים פולשים – מיני בעלי חיים שאינם מהארץ במקור והובאו באמצעים שונים וברחו לטבע בו הם משגשגים (לדוגמה – דררות ומיינות)
בשני המקרים מדובר במיני בעלי חיים בעלי יכולת הסתגלות גבוהה שמשגשגים דווקא בסביבת הפעילות של בני האדם. אצלנו הם מוצאים מקורות מזון, מים ולעיתים גם מקלט בחצר שקטה. לצערנו לא פעם הדבר גורם לנזקים לגינה. גידור מתאים של החצרות יכול לצמצם ואף למנוע כניסה של חיות בר.
מפגש עם חיית בר יכול להיות מעניין ולימודי, אך גם טומן בחובו סכנות. ההנחיות לגבי חיות בר הן:
- אין לגדל חיית בר ללא אישור מראש ובכתב מרשות הטבע והגנים.
- אין ללכוד או לצוד חיית בר אלא רק לבעלי רישיון מיוחד ובאישור רשות הטבע והגנים.
- אין להאכיל חיות בר, גם לא להשקות. בכך אנחנו מעודדים אותן להישאר בסביבה ומפרים עוד יותר את האיזון בין המינים המשגשגים למינים אחרים בסכנת הכחדה.
- אין ליזום מגע עם חיות בר. בכל מקרה של מגע של חיית בר בדגש על צבועים, תנים ושועלים עם אדם או חיית מחמד יש לדווח לרופא הווטרינר הרשותי.
- גם נחשים הינם חיות בר, וכולם ערכי טבע מוגנים עפ"י חוק. יש להזמין לוכד נחשים מוסמך במקרה של נחש בסביבת הבית.
נושאים בתחום השירות הוטרינרי